יום שבת, 8 בינואר 2011

על חברים, אהבות אלפטוניות ומה שבניהם !

היום 9 לינואר 2011, עוד 5 ימים אנחנו אמורים להיות בשדה התעופה בדרך למסע הגדול, אחה"צ הגיעו כמה חברים להגיד שלום, לאחר הליכתם מצאתי את עצמי מערער וחושב על החברויות שנוצרו עם השנים על מערכת היחסים שאני מפתח עם אלו שאני קורא להם "חברים", רונית אומרת: "לך בכל מקום יש חברים...להיכן שאתה הולך תמיד אתה מוצא חבר, אתה יצור חברותי מדיי, תגיד יש מישהו שאתה לא מכיר ?....", מה לעשות יש לי הרבה כאל שהם "חברים" אבל יש רק קומץ שהם "חברי אמת", ועליהם אני רוצה לדבר, על אותם חברים שלא רק שהם צריכים את עזרתך וקוראים לך מתי שייש להם בעיה, או אותם "חברים" ששותים איתך את בקבוק הבירה או כוסית היין ואח"כ נעלמים שצריך עזרה - מה שנקרא "חברים על הדרך..."
אבל כמו שאמרתי בתחילה אני רוצה לספר לכם על חברי האמיתים:
חבר הילדות שעד היום אנחנו נפגשים כמעט כל יום לכוס קפה, ויש לנו עסקים משותפים, חבר שאפשר לסמוך עליו שלא יברח לך בעת צרה חבר שניתן לסמוך עליו בכל שעה ביממה, חברות שנפרשת על יותר משלושה עשורים, חברות של נערים שטיילו יחד בארץ לאורכה ולרוחבה, חברות אמיצה שלא התנתקה לה גם לאורך היותנו בעולמות שונים ובאזורים המרוחקים פיזית כמה אלפי ק"מ.
חבר(ת) הנעורים, פגשתי אותה בשנת השרות, זו החברה שבפניה יכולת לשפוך את ליבך (והיא את ליבה) על אהבות נכזבות, כשלונות והצלחות זו שתמיד ידעה לתת עצה טובה, שבשנות הרווקות זכרה לברך אותך ליום הולדתך והתכוונה לכל מילה, אהבה אפלטונית ישנה שעם השנים הפכה לחברות אמיצה אשר עברה כיום גם למשפחותינו.
החבר שלקח כנפיים וטס לחו"ל, הוא (כבר לא) ישוב ?, אבל כל פעם שהו בארץ לענייני עסקים הוא לא שוכח לפגוש אותך לכוס קפה חפוזה ולעצה טובה ותמיד לשאול אם אתה צריך עזרה ואתה יודע שהוא מתכוון לכל מילה.
ויש עוד קומץ נוסף של חברים שנקרו בדרכי במקום עבודתי ואתם אני ממשיך להפגש לאורך השנים במועדים די קבועים ולצאת עמם לטיולים.
אלו החברים האמיתים שלי !!!

אין תגובות: