4/02/2011 שעה 06:42 (שעון החוף המזרחי)
אם שאלתם/ן לאן נעלמתי בשבועיים האחרונים ? התשובה בסוף הרשומה !
בינתיים, המצב הגיאו-פוליטי במזרח התיכון הולך ומסתבך במצרים מנסים להדיח את הנשיא מובארק מכס השלטון, בארץ עושים פוטש לרמטכ"ל המיועד ומבטלים את מינויו (יואב גאלנט), הבורסה גואה, מחירי הדלק ומוצרי היסוד עולים... והמדינה ממשיכה לנוע קדימה ללא מנהיג..."היידה ביבי"...ככה קוראים לחמור שלא זז !
יש סיפור בספרי אבות על "קמצה ובר קמצה..." שאת תקצירו אני מביא להלן (ומי שמעוניין להתעמק מוזמן לעיין ב"ויקיפדייה"):
הסיפור מתאר את ימיה האחרונים של ירושלים החוגגת לפני חורבנה בידי נירון קיסר רומא. ימים אלה, שנות ה-60 לספירה, כוללים יחסים רעועים בקרב היהודים בירושלים, מחלוקות ופלגנות אשר נובעים משנאת חינם בלתי מוסברת בין היהודים לבין עצמם, ובשיא ההידרדרות החברתית הם מלשינים זה על זה בפני הקיסר הרומי. הסיפור הוא של עלבון ונקמה, של גאווה ושנאה, של חורבן והרס עצמי, והרבה דמויות שליליות ומידות מושחתות מרכיבות אותו.
אני כאן במערב ולבי במזרח, שואל אני את עצמי האם הגענו לאותה נקודה המתוארת בסיפור מימי בית שני (לפני כ-2000 שנה), האם עוד לא השכלנו להפיק לקחים ?!
אני יושב כאן לא רחוק ממרכז החלל ע"ש קנדי ב"קייפ-קאנברל", קורא את החדשות מהארץ ואומר לעצמי... לאן אנחנו הולכים ?, מה קורה שם ?, האם מחר בבוקר גם אצלנו יצאו מאות-אלפים לרחובות ויתעמתו עם צה"ל (וזה כבר קורה בקטן...אנשי השמאל ב"בלעין", נוער הגבעות ב"איתמר" ועוד), האם אנחנו הולכים כסומאים אל עבר חורבן בית שלישי שעליו נאמר "מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִיבַיִךְ, מִמֵּךְ יֵצֵאוּ." (ישעיהו, מ"ט, 17).
רק רגע...לא חזרתי בתשובה ולא שמתי כפה על הראש...!!!
מבחינתי ספר התנ"ך הינו ספר ההיסטוריה והחוקים של עם ישראל לדורותיו...רק מה, צריך לדעת להוציא את העקר מהטפל ולעדכנו לימינו אנו, העולם מתחדש...לא צריך לשלוח מכתב עם סוס ופרש, ניתן לעשות את זה גם באינטרנט !
מה להגיד לכם מכאן זה לא ניראה טוב... אבל ימים יגידו, ובנתיים...
מצאנו את עצמנו במשך שלושה ימים "מנותקים" מהעולם באמצע שמורת הטבע הלאומית Everglades, ללא טלפון (נייד) ואינטרנט, רק אנחנו המשפחה, נהנינו מהרגעים של להיות ביחד, "להתחיל" להכיר זה את זה...כי רק במקום שבו אין תקשורת חיצונית, אין "חברים" (ראו רשומה מהעבר), ניתן להתכנס לתוך התא המשפחתי ולהעביר תחושות ורגשות לילדים ולרעיה, שכנראה קשה וכמעט לא ניתן בריצה המטורפת אחר הדברים הגשמיים שייש בחיים.
אם שאלתם/ן לאן נעלמתי בשבועיים האחרונים ? התשובה בסוף הרשומה !
בינתיים, המצב הגיאו-פוליטי במזרח התיכון הולך ומסתבך במצרים מנסים להדיח את הנשיא מובארק מכס השלטון, בארץ עושים פוטש לרמטכ"ל המיועד ומבטלים את מינויו (יואב גאלנט), הבורסה גואה, מחירי הדלק ומוצרי היסוד עולים... והמדינה ממשיכה לנוע קדימה ללא מנהיג..."היידה ביבי"...ככה קוראים לחמור שלא זז !
יש סיפור בספרי אבות על "קמצה ובר קמצה..." שאת תקצירו אני מביא להלן (ומי שמעוניין להתעמק מוזמן לעיין ב"ויקיפדייה"):
הסיפור מתאר את ימיה האחרונים של ירושלים החוגגת לפני חורבנה בידי נירון קיסר רומא. ימים אלה, שנות ה-60 לספירה, כוללים יחסים רעועים בקרב היהודים בירושלים, מחלוקות ופלגנות אשר נובעים משנאת חינם בלתי מוסברת בין היהודים לבין עצמם, ובשיא ההידרדרות החברתית הם מלשינים זה על זה בפני הקיסר הרומי. הסיפור הוא של עלבון ונקמה, של גאווה ושנאה, של חורבן והרס עצמי, והרבה דמויות שליליות ומידות מושחתות מרכיבות אותו.
אני כאן במערב ולבי במזרח, שואל אני את עצמי האם הגענו לאותה נקודה המתוארת בסיפור מימי בית שני (לפני כ-2000 שנה), האם עוד לא השכלנו להפיק לקחים ?!
אני יושב כאן לא רחוק ממרכז החלל ע"ש קנדי ב"קייפ-קאנברל", קורא את החדשות מהארץ ואומר לעצמי... לאן אנחנו הולכים ?, מה קורה שם ?, האם מחר בבוקר גם אצלנו יצאו מאות-אלפים לרחובות ויתעמתו עם צה"ל (וזה כבר קורה בקטן...אנשי השמאל ב"בלעין", נוער הגבעות ב"איתמר" ועוד), האם אנחנו הולכים כסומאים אל עבר חורבן בית שלישי שעליו נאמר "מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִיבַיִךְ, מִמֵּךְ יֵצֵאוּ." (ישעיהו, מ"ט, 17).
רק רגע...לא חזרתי בתשובה ולא שמתי כפה על הראש...!!!
מבחינתי ספר התנ"ך הינו ספר ההיסטוריה והחוקים של עם ישראל לדורותיו...רק מה, צריך לדעת להוציא את העקר מהטפל ולעדכנו לימינו אנו, העולם מתחדש...לא צריך לשלוח מכתב עם סוס ופרש, ניתן לעשות את זה גם באינטרנט !
מה להגיד לכם מכאן זה לא ניראה טוב... אבל ימים יגידו, ובנתיים...
מצאנו את עצמנו במשך שלושה ימים "מנותקים" מהעולם באמצע שמורת הטבע הלאומית Everglades, ללא טלפון (נייד) ואינטרנט, רק אנחנו המשפחה, נהנינו מהרגעים של להיות ביחד, "להתחיל" להכיר זה את זה...כי רק במקום שבו אין תקשורת חיצונית, אין "חברים" (ראו רשומה מהעבר), ניתן להתכנס לתוך התא המשפחתי ולהעביר תחושות ורגשות לילדים ולרעיה, שכנראה קשה וכמעט לא ניתן בריצה המטורפת אחר הדברים הגשמיים שייש בחיים.
