במטוס סילון אל הלא נודע...

השעה 02:45 מהדקים חגורות וממראים אל "הלא נודע" , כן החלום מתחיל להתגשם, אנחנו על המטוס בדרך לארצות הברית - פלורידה - מיאמי (עם חניית ביניים בפריז)...תיאור של המאורעות והחוויות ניתן לקרוא בבלוג תחת הדף של "רשמים מהמסלול - שבועי", את דף הבית בכוונתי להשאיר למחשבותיי ולהרהורי ! למציאות, לחלומות ולדברים אשר אנו מאבדים בעת הריצה היומיומית אחרי הכסף הרכוש והטיפול בקרובי המשפחה (ילדים והורים) הבירוקרטיה של מוסדות הציבור ועוד..., בקיצור אני מתכוון להשאיר את דף הבית להוויה הרוחנית של החיים, והרי כולם אומרים (וכך גם ידעתי עד היום)..."שאצלך זה לא קיים ואתה הרי איש פרקטי ולא של דיבורים..."
מה לעשות, עצרתי את המרכבה הדוהרת עם הסוסים והתחלתי לעשות קצת חושבים:
על מערכת היחסים עם הרעיה, הילדים, ההורים, החברים,  להסתכל אחורה לראות את העבר ולראות אם היו דברים שהייתי חוזר עליהם או עושה אותם אחרת, להסתכל אל המחר...להביט ולחשוב על העתיד לנוח להרגע ולהנות מכל חוויה קטנה וגדולה
להבין שהריצה אחרי הכסף זה רק אמצעי כדי להשיג מטרות, לשקול שוב עם עצמך מה אתה רוצה לעשות שתהייה "גדול" והאם אני רוצה להיות מעורב פוליטי או לתת לאחרים לנהל את העיניינים.

כמו שאמרתי בפעם הקודמת תשובה כרגע אין...אני יושב ומביט על הנוף שמסביבי ושואל "מה אני מחפש בארץ ישראל, מה רע כאן על שפת התעלה ב - Fort Lauderdale עם בריכה כוס יין ונוף פסטורלי של "ונציה הקטנה".
אני מקווה שעד סוף הטיול תהיה תשובה ?!

על שכנים ובעלי חיים אחרים...

היום 12-1-2011 עוד 24 שעות אנחנו נועלים מאחורינו את דלת ביתינו, אומרים שלום למשפחה הקרובה וממראים לנו לעבר החלום..., ההתרגשות בשיאה, השכנים באים להפרד, להגיד שלום ולהתראות וכמובן לתת עצה קטנה לדרך, אצלנו במושב למילה "שכנים" יש לה משמעות חזקה, כי כנראה ככה זה במושב שלנו, אצלנו שמתכוונים ל"שכן" זה לאו דווקא לזה שגר לידך , הכוונה גם לאלו שגרים בהמשך הרחוב וברחובות הסמוכים, כי כולנו הרי "שכנים", ובמה נמדדת השכנות, בעזרה לזולת ביכולת לסייע לך כאשר אתה נתקע בדרך חזרה מהעבודה ואין מי שיוציא את הילדים מהגן, להקפיץ אותך למוסך שנתקע הרכב ולהכין לך ארוחת צהרים כאשר אתה אורז מזוודות ונוסע לחו"ל... אלו השכנים שלנו.
נוסיף ונאמר שאצלנו ברחוב "פרח בר" יש פעם בחצי שנה ערב של חילופי עונות (לא זוגות), מתאספים כל התושבים שברחוב (עם עוד כמה זוגות "מיוחסים" מהרחובות השכנים) ועורכים ערב "גיבוש"... שמים בשרים על האש.... פותחים בקבוקי יין אדום, נכנסים למים החמים "בג'קוזי" ושוכחים לרגע מכל צרות החיים ומטלאות היום-יום, למתבונן מרחוק זה ניראה כמו ימי רומא האבודים, כל פעם אני שואל את עצמי מחדש האם נכון ככה להתנהג כאשר במדינתך יותר מ 20% חיים מתחת לקו העוני ?! ואז אני אומר לעצמי: "מי אמר שכל היום צריך רק לעבוד ולרוץ אחרי הכסף לחיות בסגפנות כי צריך לחסוך למחר, מותר וצריך גם לחיות ולהנות לדעת לחייך ולצחוק לדעת לתת ולקבל ובקיצור לדעת לחיות !!!"

על חברים, אהבות אלפטוניות ומה שבניהם !

היום 9 לינואר 2011, עוד 5 ימים אנחנו אמורים להיות בשדה התעופה בדרך למסע הגדול, אחה"צ הגיעו כמה חברים להגיד שלום, לאחר הליכתם מצאתי את עצמי מערער וחושב על החברויות שנוצרו עם השנים על מערכת היחסים שאני מפתח עם אלו שאני קורא להם "חברים", רונית אומרת: "לך בכל מקום יש חברים...להיכן שאתה הולך תמיד אתה מוצא חבר, אתה יצור חברותי מדיי, תגיד יש מישהו שאתה לא מכיר ?....", מה לעשות יש לי הרבה כאל שהם "חברים" אבל יש רק קומץ שהם "חברי אמת", ועליהם אני רוצה לדבר, על אותם חברים שלא רק שהם צריכים את עזרתך וקוראים לך מתי שייש להם בעיה, או אותם "חברים" ששותים איתך את בקבוק הבירה או כוסית היין ואח"כ נעלמים שצריך עזרה - מה שנקרא "חברים על הדרך..."
אבל כמו שאמרתי בתחילה אני רוצה לספר לכם על חברי האמיתים:
חבר הילדות שעד היום אנחנו נפגשים כמעט כל יום לכוס קפה, ויש לנו עסקים משותפים, חבר שאפשר לסמוך עליו שלא יברח לך בעת צרה חבר שניתן לסמוך עליו בכל שעה ביממה, חברות שנפרשת על יותר משלושה עשורים, חברות של נערים שטיילו יחד בארץ לאורכה ולרוחבה, חברות אמיצה שלא התנתקה לה גם לאורך היותנו בעולמות שונים ובאזורים המרוחקים פיזית כמה אלפי ק"מ.
חבר(ת) הנעורים, פגשתי אותה בשנת השרות, זו החברה שבפניה יכולת לשפוך את ליבך (והיא את ליבה) על אהבות נכזבות, כשלונות והצלחות זו שתמיד ידעה לתת עצה טובה, שבשנות הרווקות זכרה לברך אותך ליום הולדתך והתכוונה לכל מילה, אהבה אפלטונית ישנה שעם השנים הפכה לחברות אמיצה אשר עברה כיום גם למשפחותינו.
החבר שלקח כנפיים וטס לחו"ל, הוא (כבר לא) ישוב ?, אבל כל פעם שהו בארץ לענייני עסקים הוא לא שוכח לפגוש אותך לכוס קפה חפוזה ולעצה טובה ותמיד לשאול אם אתה צריך עזרה ואתה יודע שהוא מתכוון לכל מילה.
ויש עוד קומץ נוסף של חברים שנקרו בדרכי במקום עבודתי ואתם אני ממשיך להפגש לאורך השנים במועדים די קבועים ולצאת עמם לטיולים.
אלו החברים האמיתים שלי !!!